כותבי עתידות

אתמול בערב עברנו יחד חוויה מיוחדת ומרגשת במיוחד. כ-70 אמיצים הגיעו להרצאה המיוחדת שערכתי בבית נגלר בקרית חיים, ויחד, הסתכלנו על העתיד קצת אחרת.

אחרי שאני שיתפתי את הסיפורים הקטנים שלי, הגיע תורם של המשתתפים להתחייב למטרות שלהם. פתאום, אחרי שעה ומשהו של שיחה באמת פתוחה על החיים, הדברים נראו הרבה יותר פשוטים וניתנים להשגה.

אז תודה לכל המפרגנים והתומכים שלקחו חלק בערב הזה. זו היתה זכות גדולה עבורי לדבר בפניכם.

מה החלום שלך?

נגד הרוח

הנה וידוי – אני לא אוהב חורף. וכן, תגידו שבישראל אין באמת חורף וטוב שאתה לא גר באירופה, אבל אותי, גם גשם קטן ורוח גדולה, יכולים להשבית מכלל פעילות. עם 0% שומן מגן מתחת לעור, השגרה הדינאמית שלי מורידה הילוך, ואני מבלה יותר שעות ליד התנור שלי, מאשר מחוץ לדלת.

בשבוע שעבר, למשל, תקפה אותי ההתקררות השנתית, אשר חיסלה את כל התכנונים והמשימות. נאלצתי לוותר על פגישות חשובות, ובמקומן להתמסר לתה המסורתי. אמרתי לעצמי שזה בסדר, זו התקופה ומותר להנמיך את העשייה עכשיו, כדי לצבור כוחות לביצוע רשימת התכנונים הענקית של הקיץ. כן, בטח.

תחת 38.5 מעלות חום, שלחתי מייל שסגר סופית את התאריך – 12.2.2013. מה זה בדיוק ומה יקרה שם אתם עוד תגלו בהמשך, אבל ביצעתי התחייבות למטרה חדשה.

נכון, יקרו דברים במהלך החיים שלנו אשר יעצרו את העשייה וימנעו לרגע את המשך ההתקדמות, אבל גם ברגעים האלו, חשוב לבצע פעולות קטנות שיגרמו לנו להתחייב למטרה כלשהי. ככה, כשכבר נחזור לפעילות השוטפת, לא נצטרך להתחיל הכל מהתחלה.

אז יאללה, לכו נגד הרוח.

 

אחרי החגים

"אחרי החג אני…"

מי לא השתמש בוריאציה כלשהי של המשפט הזה במהלך החודש האחרון. התקופה הזו, שהרגישה כמעט כמו הזמן בו בני ישראל עשו רונדלים במדבר, גרמה לנו לשים את שגרת החיים שלנו בצד ולהתמקד בלהאכיל את עצמנו, במזון ובהבטחות. "אחרי החגים אני נרשמת לקורס ההוא…", "אחרי החגים אני מפסיק ל…", "אחרי החגים אני סוף סוף עושה עושה את זה…". אז כן, אחרי החגים כבר כאן והגיע הזמן לפרוע חובות. המוח שלנו קיבל הבטחה מעצמנו והוא מחכה שהיא תתממש. אם הבטחנו לגרום לגוף ולנפש שלנו להיות קצת יותר מסופקים, בריאים ומאושרים, אסור לנו לזלזל במילה הזאת. הרי אם היינו מבטיחים משהו לאדם אחר, היינו בסופו של דבר עושים מאמצים גדולים לקיים את ההבטחה, ולו רק בשל החשש מההשלכות. הגוף שלנו, אגב, נוקם בצורה האכזרית ביותר על הבטחה שלא מומשה – הוא שולח תחושות אכזבה ותסכול המשפיעות על כל תחום בחיים שלנו. אני באופן אישי לא הייתי מתעסק איתו.

בחול המועד עלה בי המשפט: "זהו, אחרי החג אני ממשיך לכתוב את הספר שלי!". נחשו מה עשיתי אתמול בלילה… :)

אחרי החגים שמח לכולכם!