אתמול, הייתה לי הזכות להגיע למכללת עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, ולדבר בפני הדור הבא של המהנדסים בארץ. אותם אנשים יסיימו אוטוטו את הלימודים ויצאו למשרות בכירות במשק בתחומי הבנייה, הרפואה, המחשבים ועוד, ולכן היה לי חשוב להגיע ולהזכיר להם עד כמה חשוב להיות פורצי דרך, עד כמה העולם צמא לאנשים אמיצים שישנו כאן דברים. את ההרצאה סיכמתי במושג מתוך העולם שלהם, אשר הפעם קיבל משמעות מוחשית יותר – תמיד צריך לשאוף לאינסוף. היה כיף.
היו הרבה משפטים חזקים וסוחפים בנאום של אובמה אתמול, בבנייני האומה, אבל הנה אחד שבאמת שווה לזכור:
"אנשים רגילים יכולים לעשות דברים בלתי רגילים".
קחו את זה איתכם הלאה. הרי מתישהו, גם נשיא המעצמה הגדולה בעולם, היה "עוד אחד".
שבת שלום לכל הרגילים!
הנה שניה פנויה לכתוב.
מי שהשתתף כבר בהרצאה שלי, מכיר את סיפור יציאת מצרים שלי ממערכת החינוך המיוחד למערכת החינוך הרגיל. התלאות והייסורים שעברתי על מנת לצאת ממקום שלא הייתי שייך אליו מלכתחילה, הם אלה שלימדו אותי לראשונה על הכח המצטבר אצלנו כאשר אנחנו ממוקדי מטרה.
השבוע, פגשתי את אחת מאנשי הצוות מבית הספר המיוחד בו הושמתי כברירת מחדל. "היום, אנחנו מזהים כבר בגיל 3 מי לא שייך למערכת, ומיד מעבירים אותו לשילוב בחינוך הרגיל", היא סיפרה בגאווה. שמחתי לשמוע והזכרתי לה שבזמני זה היה אחרת וש"שילוב" היתה מילה מופרכת. "נכון, בזמנך זה לא היה, כי כנראה לא היו מספיק דוגמאות לשילוב מוצלח", אמרה והצביעה עליי.
אנחנו חייבים לזכור את זה – כשאין דוגמה טובה, אנחנו נהיה הדוגמה. "אף אחד לא הצליח לעשות את זה" הוא לא משפט תירוץ להרמת ידיים, הוא משפט מוטיבציה להיות פורץ דרך, להיות זה שכן הצליח. כי הרי אין דלת שאי אפשר לפתוח, פשוט צריך המון נחישות והמון סבלנות בחיפוש אחר המפתח המתאים.
שבת שלום לפורצי הדרך!
מי שמכיר אותי יודע – הדבר שאני הכי נמנע ממנו, הוא שיוך למסגרות המוגדרות לבעלי מוגבלויות בלבד. אני מאמין שלעולם לא נראה שוויון מוחלט, נטול סטיגמות או רחמים, כל עוד אנשים מתעקשים לשמור על ההפרדה, ההגדרה, מי נכה ומי בריא. (כבר כתבתי על כך בהרחבה כאן וכאן).
אני משתדל יום יום לברוח מהתיוג הזה, מההשתייכות לקבוצה, מהציפיות הנמוכות וההתמסכנות שכל כך קל וכיף ליפול אליה. תמיד כיף לגלות עוד אנשים שעושים את זה, שפורצים דרך, שמטשטשים את הגבולות.
אוסקר פיסטוריוס, הוא אצן דרום אפריקאי, קטוע רגליים. השבוע, לאחר מאבק ממושך של 6 שנים, הוא הצליח לחצות את קו ההפרדה הכי מובהק בספורט – האולימפיאדה. אוסקר יהיה בעל המוגבלות הראשון בהיסטוריה שיתחרה לצד אצנים בריאים לחלוטין, כבר באולימפיאדה הקרובה בלונדון. עכשיו, זה כבר לא כ"כ משנה באיזה מקום יסיים, הרי את התוצאה הכי חשובה, הוא כבר השיג.
http://youtu.be/vaXwioLpXcc
כשאתה לא יודע באיזה דרך לבחור, סימן שאתה צריך לסלול בעצמך דרך חדשה.
שבוע טוב לכל הנלחמים בקיבעון!
בלתי ניתן לעצירה, כך נקרא הסרטון הבא, אשר הופק במטרה לקדם את המודעות לאולימפיאדת הנכים שתתקיים בעוד כחודשיים. הסרטון צולם כולו בטייק אחד, ללא עצירות וללא עריכה, והוא ממחיש בצורה מדהימה את ההתגברות על העבר הקשה, בדרך לניצחון.
כולנו כולנו, בלתי ניתנים לעצירה.
