נגד הרוח

הנה וידוי – אני לא אוהב חורף. וכן, תגידו שבישראל אין באמת חורף וטוב שאתה לא גר באירופה, אבל אותי, גם גשם קטן ורוח גדולה, יכולים להשבית מכלל פעילות. עם 0% שומן מגן מתחת לעור, השגרה הדינאמית שלי מורידה הילוך, ואני מבלה יותר שעות ליד התנור שלי, מאשר מחוץ לדלת.

בשבוע שעבר, למשל, תקפה אותי ההתקררות השנתית, אשר חיסלה את כל התכנונים והמשימות. נאלצתי לוותר על פגישות חשובות, ובמקומן להתמסר לתה המסורתי. אמרתי לעצמי שזה בסדר, זו התקופה ומותר להנמיך את העשייה עכשיו, כדי לצבור כוחות לביצוע רשימת התכנונים הענקית של הקיץ. כן, בטח.

תחת 38.5 מעלות חום, שלחתי מייל שסגר סופית את התאריך – 12.2.2013. מה זה בדיוק ומה יקרה שם אתם עוד תגלו בהמשך, אבל ביצעתי התחייבות למטרה חדשה.

נכון, יקרו דברים במהלך החיים שלנו אשר יעצרו את העשייה וימנעו לרגע את המשך ההתקדמות, אבל גם ברגעים האלו, חשוב לבצע פעולות קטנות שיגרמו לנו להתחייב למטרה כלשהי. ככה, כשכבר נחזור לפעילות השוטפת, לא נצטרך להתחיל הכל מהתחלה.

אז יאללה, לכו נגד הרוח.

 

הנה הם באים

סוף השבוע הגיע, רוחות המלחמה רגעו, ואיתם ציפייה גדולה לימים של שקט. אז אחרי הרעש הגדול והנורא, אפשר לנוח קצת על המרפסת ולאסוף את שברי הסערה. חוזרים בגדול לשגרה של פוסטים, בקרוב גם אתר חדש והרצאה שהולכת להיפתח לכולכם. כן כן, לכולכם.

שתהיה שבת שלום, אפשר לקום, סוף העולם עבר.

תמשיך כי צריך להמשיך

קיבלתי המון תגובות מרגשות על הפוסט האחרון, גם בפרטי. רציתי להודות לכל המפרגנים ולאלה שמשתפים אותי בסיפורי ההצלחה שלהם, אתם אנשים מעוררי השראה! מקדיש ומזכיר לכולכם – לא לפחד מהפחד.

שבת שלום לכל האמיצים!

 

מותר לשנות

הרבה פעמים קורה שאנחנו מאוד מאוד רוצים להשיג משהו, ופתאום, באמצע הדרך, המטרה משתנה ובאים רצונות חדשים, אחרים. צריך תמיד לזכור שזה חלק טבעי מההתפתחות שלנו ואין מה להתאכזב או לכעוס על עצמנו. הזמן עושה את שלו ומביא איתו תובנות חדשות שנכונות לתקופה ולסיטואציה בה אנו נמצאים. אין צורך להילחם בשינוי, אלא לזכור שהחיים הם דינאמים ודברים קורים מהסיבות הנכונות…