חיפשתי דרך להתניע לעצמי את השבוע באנרגיה טובה עם קצת דלק לנשמה, ונזכרתי שמישהו המליץ לי לבדוק מי זה קייל מיינארד. בדקתי. וואו!
הבחור העל-אנושי הזה, מוכיח שוב כמה גוף בריא הוא דבר זניח לעומת הרצון לנצח. הרי מאדם ללא ידיים וללא רגליים, לא הייתם מצפים להיות אלוף בהיאבקות או מתעמל קרקע, ולא הייתם יכולים לדמיין שאותו גידם יטפס בזחילה עד לראש הקלימנג'רו.
פתחו גם אתם את השבוע עם השראה מטורפת. שיהיה שבוע מצוין!
אחד החלומות הכי פרועים שלי הוא לתת הרצאה מעל אחת הבמות של טד. אחרי שראיתי את ההרצאה הזו, לא חושב שיש לכך טעם, איימי מאלינס המדהימה גנבה לי את הטקסט 
איימי היא אצנית ו…אה כן, אין לה עצמות שוק והיא רצה ומדגמנת על פרוטזות.
"מצוקה היא לא מכשול שיש להקיפו בכדי לחזור לחיים. היא חלק מהחיים עצמם. ואני נוטה לחשוב עליה כמו על הצל שלי. לעיתים אני רואה הרבה ממנו, לעיתים ניתן לראות רק מעט, איך הוא תמיד איתי. וללא צל של ספק, אין בכוונתי לצמצם את השפעתה ומשקלה של מצוקתו של אדם."
מילה במילה היא גנבה לי…
הרשת הוצפה בשבוע האחרון בתמונות החתונה של ניק עם אישתו היפייפיה קאני. זה אחלה תירוץ עבורי להעלות שוב קטע מתוך ההרצאה של הבחור המדהים הזה, שמצליח לשבור כל אמונה מגבילה. אני עדיין לומד ממנו…
גבריאל, ילד בן 11, הוא שחקן כדורגל מצויין המככב בקבוצת הילדים של ברצלונה האגדית. אבל יש עוד פרט קטן וחשוב לגבי שחקן הכדורגל הזה – אין לו כפות רגליים. עם המון אמונה בעצמו ועם כח רצון עצום, הוא מצליח לבעוט בכדור ובכל המוסכמות על מה אפשרי ומה לא. (תודה ליוחאי על הלינק)
מי שמכיר אותי יודע – הדבר שאני הכי נמנע ממנו, הוא שיוך למסגרות המוגדרות לבעלי מוגבלויות בלבד. אני מאמין שלעולם לא נראה שוויון מוחלט, נטול סטיגמות או רחמים, כל עוד אנשים מתעקשים לשמור על ההפרדה, ההגדרה, מי נכה ומי בריא. (כבר כתבתי על כך בהרחבה כאן וכאן).
אני משתדל יום יום לברוח מהתיוג הזה, מההשתייכות לקבוצה, מהציפיות הנמוכות וההתמסכנות שכל כך קל וכיף ליפול אליה. תמיד כיף לגלות עוד אנשים שעושים את זה, שפורצים דרך, שמטשטשים את הגבולות.
אוסקר פיסטוריוס, הוא אצן דרום אפריקאי, קטוע רגליים. השבוע, לאחר מאבק ממושך של 6 שנים, הוא הצליח לחצות את קו ההפרדה הכי מובהק בספורט – האולימפיאדה. אוסקר יהיה בעל המוגבלות הראשון בהיסטוריה שיתחרה לצד אצנים בריאים לחלוטין, כבר באולימפיאדה הקרובה בלונדון. עכשיו, זה כבר לא כ"כ משנה באיזה מקום יסיים, הרי את התוצאה הכי חשובה, הוא כבר השיג.
http://youtu.be/vaXwioLpXcc
מהו הדבר החיוני ביותר לאדם השואף לטפס הר? רגליים חזקות? ממש לא. התשובה היא כח הרצון.
ספנסר ווסט, עוד בחור שהחליט להגדיר מחדש את האפשרי, טיפס עד לפסגת הקלימנג'רו, בעזרת הידיים בלבד. כשכח הרצון נכנס לפעולה, גם ההר הגבוה ביותר באפריקה לא יעצור אותו.
REDEFINE POSSIBLE
אחרי סרטון כזה, לא צריך עוד מילות שכנוע.
מישהו שאל אותי מה הייתי מעדיף, ידיים או רגליים בריאות? אמרתי שידיים. פשוט לא נוח לחבק עם הרגליים.
