ביום שהרכבת הגיעה בזמן

הבוקר, בדרך לפגישה חשובה, רמזור ארוך במיוחד עיכב לי את ההגעה לתחנת הרכבת. 15 שניות, 15 שניות של עיכוב וראיתי את דלתות הרכבת נסגרות והיא נוסעת לה, בלעדיי. איזה באסה!

"הרכבת הבאה היא רק בעוד שעה", הוסיף לי מנהל התחנה, והסביר בנחרצות למה הוא לא מנע מנהג הקטר להתניע – "ככה זה, ברגע שהדלתות נסגרות, אי אפשר לעשות שום דבר בנידון". הסתכלתי עליו וחייכתי. חשבתי לעצמי – "אתה בטוח לא חבר בעמוד תאמין – זה יניב הצלחה".

לפגישה חשובה חייבים להגיע, אז חייבים להיות יצירתיים. תוך 20 דקות כבר הייתי בתחנה רחוקה יותר מהיעד, אך אחרי 3 דקות המתנה כבר עליתי על רכבת מהירה. הגעתי בזמן.

ככה זה, ברגע שהדלתות נסגרות, אל תשכחו לבדוק את החלונות…