להפוך פחד לדחף

לפני כשבוע, מצאתי את עצמי בתוך היסטריה רגעית. ימים ארוכים של בטלה ומחסור בלקוחות חדשים, הביאו אותי לחרדה מסוימת שעסק הקופירייטינג שלי נשחק ואני מאבד מומנטום. דיברתי על זה כאן, תחושות שליליות הן סימן איתות. הן לא נועדו על מנת שנשקע בהן, אלא כדי שנבין שמשהו לא בסדר ונלך לתקן, ממש כמו שכאב פיזי מודיע שצריך לטפל בגוף. אז נזכרתי בזה. אספתי את עצמי ושלחתי 26 מיילים ללקוחות פוטנציאלים. היום, בקושי מצאתי זמן לכתוב כאן מרוב עבודה.

ככה זה, אין פתרונות קסם, עשייה מובילה לתוצאות, "פחד" צריך להתהפך ל"דחף", והדחף הזה של לעשות ולשנות את המצב הקיים, כבר יוביל בעצמו לתוצאות. נסו את זה בבית!

 

ירידה לצורך עלייה

אני קורא המון עצות של כל מני מאמנים ומדי פעם עולות ממש הברקות: "תחשבו חיובי", "אל תתנו מקום לכעס", "ותרו על השוואות", "הפסיקו להתלונן" ועוד המון פנינים. זהו? ככה? כ"כ קל לשנות אופי וצורת חשיבה? הרי אם למישהו היתה נוסחת פלא איך להפוך בשנייה את העולם לוורוד, כנראה שלא היינו צריכים כ"כ הרבה יועצים.

אם נשכיל להבין שתחושות קשות, משברים, כעסים ותלונות הם חלק בלתי נפרד מרצף החיים שלנו, אם נזכור בזמן אמת שזה טבעי וזה בסדר לחוות ירידה, העליות בחיים שלנו יהיו כ"כ מרגשות ומשמחות, שהן יהיו שוות את הסבלנות.

שבת שלום למקבלים את עצמם בהבנה!

 

עוצרים לנשום

כבר כמה ימים אני מסתובב בתחושה שעבדו עליי, רימו אותי, דפקו אותי ואני יצאתי תמים וטיפש. פראייר. חוזה בו אני מעורב נמצא בקשיים ואיתו כסף גדול שנמצא בסיכון. תחושה גדולה של תסכול וחרדה.
רגע, עוצרים לנשום.

הנורא מכל כבר קרה? עוד לא. יש עוד סיכוי שדברים בסוף יסתדרו? יש. ישנם צעדים שאפשר לעשות כדי לצמצם נזקים? מעט, אבל יש. למדתי מזה משהו להמשך? ועוד איך!

אז התחושות הקשות נכנסות כרגע להקפאה, ונכון, יש סיכוי שהן עוד יפשירו, אבל יש גם סיכוי שיפוג להן התוקף…