פורץ דרך

מי שמכיר אותי יודע – הדבר שאני הכי נמנע ממנו, הוא שיוך למסגרות המוגדרות לבעלי מוגבלויות בלבד. אני מאמין שלעולם לא נראה שוויון מוחלט, נטול סטיגמות או רחמים, כל עוד אנשים מתעקשים לשמור על ההפרדה, ההגדרה, מי נכה ומי בריא. (כבר כתבתי על כך בהרחבה כאן וכאן).

אני משתדל יום יום לברוח מהתיוג הזה, מההשתייכות לקבוצה, מהציפיות הנמוכות וההתמסכנות שכל כך קל וכיף ליפול אליה. תמיד כיף לגלות עוד אנשים שעושים את זה, שפורצים דרך, שמטשטשים את הגבולות.

אוסקר פיסטוריוס, הוא אצן דרום אפריקאי, קטוע רגליים. השבוע, לאחר מאבק ממושך של 6 שנים, הוא הצליח לחצות את קו ההפרדה הכי מובהק בספורט – האולימפיאדה. אוסקר יהיה בעל המוגבלות הראשון בהיסטוריה שיתחרה לצד אצנים בריאים לחלוטין, כבר באולימפיאדה הקרובה בלונדון. עכשיו, זה כבר לא כ"כ משנה באיזה מקום יסיים, הרי את התוצאה הכי חשובה, הוא כבר השיג.

http://youtu.be/vaXwioLpXcc

להפוך פחד לדחף

לפני כשבוע, מצאתי את עצמי בתוך היסטריה רגעית. ימים ארוכים של בטלה ומחסור בלקוחות חדשים, הביאו אותי לחרדה מסוימת שעסק הקופירייטינג שלי נשחק ואני מאבד מומנטום. דיברתי על זה כאן, תחושות שליליות הן סימן איתות. הן לא נועדו על מנת שנשקע בהן, אלא כדי שנבין שמשהו לא בסדר ונלך לתקן, ממש כמו שכאב פיזי מודיע שצריך לטפל בגוף. אז נזכרתי בזה. אספתי את עצמי ושלחתי 26 מיילים ללקוחות פוטנציאלים. היום, בקושי מצאתי זמן לכתוב כאן מרוב עבודה.

ככה זה, אין פתרונות קסם, עשייה מובילה לתוצאות, "פחד" צריך להתהפך ל"דחף", והדחף הזה של לעשות ולשנות את המצב הקיים, כבר יוביל בעצמו לתוצאות. נסו את זה בבית!

 

ברינה יקצורו

חג הקציר מזכיר לנו שמי שזורע (וממש לא חייב שזה יהיה בדמעה) תמיד תמיד מקבל תבואה. קחו את המטרה הבאה שלכם והתחילו לפזר את הזרעים שיצמיחו אותה. המשקיענים והסבלניים שבכם, יוכלו לקצור הצלחות אפילו לפני החג הבא.

שתהיה שבת שלום וחג שמח!
שלכם תמיד,
יניב.