על העיוורון

העבודה כעצמאי דרך האינטרנט, מאפשרת לי ברוב הפעמים לא לחשוף שום פרט מהחיים האישיים שלי, שום פרט עליי, על המגבלה. לרוב מתנהלות שיחות שלמות דרך המייל, מקצועיות לחלוטין, בין איש מקצוע ללקוח, שיחות חופשיות מכל סטיגמה או רושם ראשוני מוטעה שמקבלים ממני בחיים האמיתיים.

העובדה הפשוטה הזו הביאה אותי למחשבות על האובייקטיביות שבעיוורון. כמה פעמים בחיים אנחנו מקבלים החלטה ע"פ הדעה הקדומה שמצטיירת לנו בראש? כמה דברים פסלנו ופספסנו רק בגלל שהם לא ישבו לנו טוב בעין? אולי רק אנשים עיוורים יכולים לשפוט בני אדם בצורה נקייה ואמיתית?

אז הפוסט הפעם בא להזכיר לכם, ולי, להיות קצת עיוורים לפעמים. להשתדל לנקות את השיפוטיות ולהסתכל על האנשים דרך המסרים שלהם, ולא דרך העטיפה של המסרים הללו. תזכרו שיניב, זה שכותב לכם כאן, הוא יניב האמיתי, ולא זה שבתמונה המתעתעת.