סליחה מעצמי

הפיד בפייסבוק שלנו כבר מוצף בסליחות המוניות והודעות גנריות של חתימה טובה, אבל נראה לי, ככה במבט זריז, ששכחנו להתנצל בפני האדם הכי חשוב בחיים שלנו. רגע לפני הצום המועיל, נזכור לקחת שנייה ולבקש סליחה גם מעצמנו. על כל הפעמים שזלזלנו בעצמנו, על כל הפעמים שפחדנו לעשות את הצעד שאנחנו כל כך רוצים, על שהורדנו מהערך שלנו ולא האמנו בדרך הטבעית שלנו. אלו הסליחות הכלליות, ושכל אחד יוסיף את ההתנצלות הפרטית שלו מעצמו. ככה, כשיצא החג, נוכל להיות קצת יותר שלמים עם עצמנו כדי להתחיל בדרך חדשה ולהחליט באילו ספרים אנחנו הולכים להיכתב ולהיחתם השנה.

 

הרגל דוחה

המעבר לשעון החורף גרם לי לחשוב על השעה שהרווחנו הלילה. כמה פעמים אנחנו מתרצים לעצמנו שחוסר זמן מונע מאיתנו להגשים חלום ישן או מטרה שמנדנדת מאחורי הראש… אז הנה הסוד… הסוד הוא שיש לנו המון זמן פנוי, המון. הבעיה היא, שאת רובו אנחנו משקיעים בתירוצים והסחות דעת, אשר דוחים את הצעד הראשון המפחיד.

אז לקראת כיפור, נבקש מעצמנו סליחה על שדחינו משהו שבטוח היה גורם לנו אושר אם היינו מבצעים אותו כבר, ונתחיל במשימה פשוטה וקלה שצריך לבצע בשביל להתחיל להתניע. כשעושים צעדים קטנים קטנים בדרך למטרה הגדולה, אפשר פתאום להגיע כבר לחצי הדרך מבלי שבכלל שמנו לב…