יתרון יחסי

לא מזמן העברתי הרצאה על יזמות ושיווק, בפני קהל גדול של יזמים מתחילים. מס' ימים לאחר ההרצאה, קיבלתי מכתב מבחור שכבר שנים חולם לצאת לעצמאות, אבל כל הזמן דוחה את ההחלטה. במשך שנים הוא חשב שיש לו תירוץ מצוין למה הוא לא יכול להגשים את החלום שלו – "אני חירש לגמרי בשתי אוזניי מלידה", הוא הסביר. "אל תשוויץ, אני לא יכול להזיז את הידיים ואת הרגליים", עניתי לו בעוקצנות.

ואז הוא חשף עוד אמונה מגבילה – "אם לקוח מבקש להיפגש איתך ורואה את המוגבלות שלך, הוא יעדיף אדם בריא. חוק הטבע מיושם לטובת הבריאים". פה כבר חייכתי. הסברתי לו שאם מישהו ביטל אותי אך ורק בשל איך שאני נראה, אז האשמה היא עליי. כנראה שלא מכרתי את עצמי מספיק טוב ולא הדגשתי מספיק את היתרונות שלי.

ככה זה, לכולנו יש חסרונות בולטים יותר ובולטים פחות. כולנו יודעים מהן נקודות התורפה שלנו ומהם האזורים בהם אנחנו פחות מרגישים בנוח. הניצחון שלנו על חוסר הביטחון הזה, טמון דווקא בהדגשת המקומות החזקים שלנו. הרי על כל חסרון קטן שלנו, אנחנו מחביאים עשרות יתרונות גדולים שמשוועים לראות אור.

אם אנחנו כבר חוטאים בהשוואה של עצמנו לאחרים, אז לפחות נזכור לפרגן לעצמנו על החוזקות שלנו. כשנעשה את זה, פתאום נגלה שאין שום סיבה שנפסיד בתחרות כלשהי.

שלשום הגיע מכתב נוסף מאותו בחור. הפעם מכתב תודה. "קיבלתי תובנות חשובות מהשיחה עמך ולמדתי איך להגיע לתוצאות הרצויות ככל אדם רגיל", הוא כתב. התרגשתי.

אלוף

עוד מילה על האלוף נועם גרשוני. בזמן שגופו שכב שבור בבית החולים, הראש שלו לקח החלטה. ההחלטה לצאת מהמצב הקשה אליו נקלע והאמונה שזה אפשרי, הביאו אותו לדלג מעל כל סקפטיות רפואית. אלוף. לקריאת הכתבה המלאה »

ניק וויצ'יץ'

הרשת הוצפה בשבוע האחרון בתמונות החתונה של ניק עם אישתו היפייפיה קאני. זה אחלה תירוץ עבורי להעלות שוב קטע מתוך ההרצאה של הבחור המדהים הזה, שמצליח לשבור כל אמונה מגבילה. אני עדיין לומד ממנו…

 

ילד כובש

גבריאל, ילד בן 11, הוא שחקן כדורגל מצויין המככב בקבוצת הילדים של ברצלונה האגדית. אבל יש עוד פרט קטן וחשוב לגבי שחקן הכדורגל הזה – אין לו כפות רגליים. עם המון אמונה בעצמו ועם כח רצון עצום, הוא מצליח לבעוט בכדור ובכל המוסכמות על מה אפשרי ומה לא. (תודה ליוחאי על הלינק)

פורץ דרך

מי שמכיר אותי יודע – הדבר שאני הכי נמנע ממנו, הוא שיוך למסגרות המוגדרות לבעלי מוגבלויות בלבד. אני מאמין שלעולם לא נראה שוויון מוחלט, נטול סטיגמות או רחמים, כל עוד אנשים מתעקשים לשמור על ההפרדה, ההגדרה, מי נכה ומי בריא. (כבר כתבתי על כך בהרחבה כאן וכאן).

אני משתדל יום יום לברוח מהתיוג הזה, מההשתייכות לקבוצה, מהציפיות הנמוכות וההתמסכנות שכל כך קל וכיף ליפול אליה. תמיד כיף לגלות עוד אנשים שעושים את זה, שפורצים דרך, שמטשטשים את הגבולות.

אוסקר פיסטוריוס, הוא אצן דרום אפריקאי, קטוע רגליים. השבוע, לאחר מאבק ממושך של 6 שנים, הוא הצליח לחצות את קו ההפרדה הכי מובהק בספורט – האולימפיאדה. אוסקר יהיה בעל המוגבלות הראשון בהיסטוריה שיתחרה לצד אצנים בריאים לחלוטין, כבר באולימפיאדה הקרובה בלונדון. עכשיו, זה כבר לא כ"כ משנה באיזה מקום יסיים, הרי את התוצאה הכי חשובה, הוא כבר השיג.

http://youtu.be/vaXwioLpXcc

להגדיר מחדש

מהו הדבר החיוני ביותר לאדם השואף לטפס הר? רגליים חזקות? ממש לא. התשובה היא כח הרצון.

ספנסר ווסט, עוד בחור שהחליט להגדיר מחדש את האפשרי, טיפס עד לפסגת הקלימנג'רו, בעזרת הידיים בלבד. כשכח הרצון נכנס לפעולה, גם ההר הגבוה ביותר באפריקה לא יעצור אותו.

REDEFINE POSSIBLE