הנה וידוי – אני לא אוהב חורף. וכן, תגידו שבישראל אין באמת חורף וטוב שאתה לא גר באירופה, אבל אותי, גם גשם קטן ורוח גדולה, יכולים להשבית מכלל פעילות. עם 0% שומן מגן מתחת לעור, השגרה הדינאמית שלי מורידה הילוך, ואני מבלה יותר שעות ליד התנור שלי, מאשר מחוץ לדלת.
בשבוע שעבר, למשל, תקפה אותי ההתקררות השנתית, אשר חיסלה את כל התכנונים והמשימות. נאלצתי לוותר על פגישות חשובות, ובמקומן להתמסר לתה המסורתי. אמרתי לעצמי שזה בסדר, זו התקופה ומותר להנמיך את העשייה עכשיו, כדי לצבור כוחות לביצוע רשימת התכנונים הענקית של הקיץ. כן, בטח.
תחת 38.5 מעלות חום, שלחתי מייל שסגר סופית את התאריך – 12.2.2013. מה זה בדיוק ומה יקרה שם אתם עוד תגלו בהמשך, אבל ביצעתי התחייבות למטרה חדשה.
נכון, יקרו דברים במהלך החיים שלנו אשר יעצרו את העשייה וימנעו לרגע את המשך ההתקדמות, אבל גם ברגעים האלו, חשוב לבצע פעולות קטנות שיגרמו לנו להתחייב למטרה כלשהי. ככה, כשכבר נחזור לפעילות השוטפת, לא נצטרך להתחיל הכל מהתחלה.
אז יאללה, לכו נגד הרוח.
