סיפור לשבת: שעה של אבא

מספרים על ילד אחד שהתעורר באמצע הלילה ורץ לחדר של הוריו. הוא ניגש לאבא שלו, חיבק אותו חזק ושאל: "אבא, כמה אתה מרוויח לשעה?". האב הופתע מהשאלה. מבולבל ונבוך ענה בלחש: "אמממ…. 40…. בערך 40 שקלים לשעה. למה אתה שואל?". עוד לא סיים לשאול והילד כבר רץ לחדרו. לאחר דקה חזר כשמספר מטבעות בידו. "הנה 40 שקלים אבא, אפשר לקנות שעה שלך? תוכל לחזור מחר מוקדם הביתה?"

השבת, הקדישו זמן ליקיריכם. זכרו שהאנשים הקרובים לנו הם המרכיב החשוב ביותר בהצלחה שלנו, אל תגרמו להם לסבול בעקבותיה.

שתהיה שבת שלום…

הרגל דוחה

המעבר לשעון החורף גרם לי לחשוב על השעה שהרווחנו הלילה. כמה פעמים אנחנו מתרצים לעצמנו שחוסר זמן מונע מאיתנו להגשים חלום ישן או מטרה שמנדנדת מאחורי הראש… אז הנה הסוד… הסוד הוא שיש לנו המון זמן פנוי, המון. הבעיה היא, שאת רובו אנחנו משקיעים בתירוצים והסחות דעת, אשר דוחים את הצעד הראשון המפחיד.

אז לקראת כיפור, נבקש מעצמנו סליחה על שדחינו משהו שבטוח היה גורם לנו אושר אם היינו מבצעים אותו כבר, ונתחיל במשימה פשוטה וקלה שצריך לבצע בשביל להתחיל להתניע. כשעושים צעדים קטנים קטנים בדרך למטרה הגדולה, אפשר פתאום להגיע כבר לחצי הדרך מבלי שבכלל שמנו לב…

זמן לעצמי

שבוע שלם של עבודה מאומצת, דחק לפינה את אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות – לכתוב כאן. כ"כ קל ליפול למקומות האלה, בהם סדר העדיפויות שלך נכנע לשגרה, ואתה, הרצונות שלך, השאיפות, התחביבים, המשפחה והחברים, נדחקים לסוף הרשימה.

טוב שיש סופ"ש בשביל לזהות את זה. לזהות ולתקן. השבת היא זמן מצוין לקחת החלטה ולהבטיח לעצמנו שהשבוע הבא יראה טיפה אחרת. הגיע הזמן לקחת משהו שהזנחנו מסוף הרשימה, אפילו משהו קטן, ולתת לו מקום של כבוד בלו"ז השבועי.

זה נכון, אין לנו הרבה זמן פנוי, הרי חלקים גדולים ממנו אנחנו מבלים בתחושות אשמה ופספוס…

שבת שלום למעדכני רשימת העדיפויות!