פיצחנו את הקוד

הבוקר, דיברתי בפני חברי נבחרת קוד המנצח. היה מאוד מאתגר לעמוד מול אנשים שעוסקים כל הזמן בהתפתחות שלהם ובכיבוש יעדים חדשים. החשש שלא יהיה לי מה לחדש להם נעלם כבר אחרי המשפט הראשון, ההרצאה הפכה לשיחה מעניינת בה לכולם נפלו תובנות חדשות, גם לי.

אז תודה לאנשים מעוררי ההשראה שפגשתי היום, היה לי לעונג.

קוד המנצח

והגדת לבנך

"תגיד, מאיפה הכוחות? איך זה שכל כך הרבה נכים נכנעים למחלה, ואתה ככה, בכלל לא סופר אותה?". זו אחת השאלות הכי נפוצות ששואלים אותי. היא בלטה במיוחד גם בין כל השאלות ששלחתם לי לאחרונה.

אז אני אגלה לכם את התשובה הקבועה – זה לא אני, זה ההורים שלי. האמת, לא הייתה לי אופציה אחרת. הרי זה לא שעמדתי בפני דילמה, וזה לא שהייתי אמור לוותר על משהו ובחרתי ללכת נגד הציפיות. הציפיות תמיד היו רגילות, סטנדרטיות, בריאות לחלוטין, עם המון תמיכה וגיבוי, כל הזמן. גדלתי לתוך מציאות בה לא הייתה שאלה לגבי מידת ההצלחה הצפויה לי, מציאות בה לא הייתה לי את הזכות להרים ידיים.

כן, ילדים שומעים והולכים בעקבות ההורים. וממש כמו שהם זקוקים לצעקה הזו רגע לפני שהם מכניסים את היד לסיר רותח, הם זקוקים להכוונה הטובה, לעידוד, לתמיכה, לידיעה שלמרות כל מה שאומרים עליהם בבית הספר, כן יכול לצאת מהם משהו, ואפילו משהו גדול.

אז לכבוד החג הכי משפחתי בלוח, רק הבאתי כאן תזכורת לכוחן של המילים. שימוש נכון ומושכל בהן כבר מגיל קטן, יכול לבנות אדם שלם, כזה שיכול לעמוד בהרבה יותר מ-10 מכות.

שיהיה חג שמח לכולכם!

שלכם תמיד,
יניב.

מותר לשנות

הרבה פעמים קורה שאנחנו מאוד מאוד רוצים להשיג משהו, ופתאום, באמצע הדרך, המטרה משתנה ובאים רצונות חדשים, אחרים. צריך תמיד לזכור שזה חלק טבעי מההתפתחות שלנו ואין מה להתאכזב או לכעוס על עצמנו. הזמן עושה את שלו ומביא איתו תובנות חדשות שנכונות לתקופה ולסיטואציה בה אנו נמצאים. אין צורך להילחם בשינוי, אלא לזכור שהחיים הם דינאמים ודברים קורים מהסיבות הנכונות…