על יאוש ותקווה

הדברים שאני כותב כאן והגישה האופטימית שלי בשיחות היום יום, מעוררים אצל המיואשים לא מעט התנגדויות. נכון, גם אצלי הצד הציני עובד שעות נוספות, אבל ככל שזה נוגע לשינוי וליכולת של כל אדם בכל מצב לשפר בצורה דרסטית את איכות החיים שלו, אני מאמין באמונה שלמה.

הנה רשימה חלקית של תגובות סקפטיות נפוצות:
- אתה עוד ילד שחושב שהכל אפשרי, זה יעבור לך.
- אם באמת היתה נוסחת קסם, כולם פה היו מאושרים.
- לא לכולם יש כח רצון חזק
- בגילי כבר קשה לשנות
- עם סיפוק ואושר לא הולכים למכולת
- ככה אני, זה מה יש ולמדתי להשלים עם זה.
והמשפט הכי הזוי ששמעתי: "יש לך מזל שאתה ככה, לי אין".

אז לא, לבחור שחולה במחלה שכל יום, כל יום, מחלישה את שרירי גופו ומדרדרת את המצב הבריאותי שלו על בסיס קבוע, קצת קשה לדבר על מזל. ולא, לא נולדתי עם נוסחת קסם, ולא באמת עשיתי היכרות עם כח הרצון שלי, עד הרגע בו נאלצתי להשתמש בו. נכון, ככל שאתה מתבגר יותר, ההרגלים השליליים כבר הופכים לדפוס ואתה מתחיל לשכנע את עצמך שאין דרך לשינוי. למזלנו, האש הבוערת בנו להיות מאושרים ומסופקים, מסוגלת לשרוף כל דפוס קיים.

בהרצאות שלי אני מספר על כל השלבים שהובילו אותי למלחמה על השינוי שהציל את החיים שלי. אשמח להגיע ולשתף גם אתכם בתהליך.